אפקה - מכללה אקדמית ל הנדסה ב תל אביב מדינת ישראל - משרד הביטחון איתור ברשימת הנופלים  עיריית רעננה משרד החינוך מחוז המרכז  Tools | L.Survivors | Y.Vashem | Forum | Gallery | Forum R | Help

Thursday, May 11, 2006

Haim dvoretzky


RelatioNet HA DV 27 IW PO
Full Name Haim dvoretzky

Interviewer: yossi ben lavi שולה בן לביא

Full Name/s
Telephone: +972-972-09-7427165

Fax: +972-972-03-9282568
Email: benlavi@012.net.il
ICQ: No
Messenger: No

Address: kfar saba, israel.


Survivor:

Code: RelatioNet HA DV 27 IW PO
Family Name: Dvoretzky First Name: Haim Middle Name: luyoka Father Name: Shmuel Mother Name: Ester rachel Birth Date:21 /07/1927
Town In Holocaust: Iwia Iwje Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust:X
Status (Today): Dead
If Dead -
Death Place: yechia'm Death Reason: war Year Of Death: 1948 If Alive - Address Today: Town Country
Email: x


דבורצקי חיים [ליוקה]

בן אסתר-רחל ושמואל, נולד ביום כ"א בתמוז תרפ"ז 1.7.1927 בעיר איווה, פולין. סיים את בית-הספר העברי תרבות" בעיר- הולדתו והיה חניך תנועת "דרור". כאשר כבשו הגרמנים את פולין במלחמת-העולם השנייה, אביו נהרג ואמו ואחיו נחטפו לעיניו ונרצחו. הוא עצמו ברח מהגיטו ליערות והצטרף לפרטיזנים. עם שחרור רוסיה הלבנה חזר לאיווה ועבר קורס רגמים בצבא האדום.
עם שחרור פולין חזר לחיים אזרחיים והחל לעבוד במשרד, תחילה כעוזר למנהל-פנקסים, ואחר-כך כמנהל-חשבונות עצמאי. מיד עם בוא השלום יצא את פולין ב"דרך המחתרת" לאיטליה והצטרף לקיבוץ "מעפילים" של "השומר הצעיר" ובחודש מאי 1946 עלה ארצה בספינת המעפילים "דוב הוז". הוא התגורר בקרית חיים ועבד בבניין כטפסן. אחרי שעות העבודה המשיך ללמוד בשיעורי ערב של הטכניון. אחד מידידיו מעיד עליו: "היה שמח בחלקו. הרגיש שאווירת הארץ עשויה להחזיר לו מקצת האושר אשר אבד לו בחיים".

בחודש דצמבר 1947 התגייס ושירת בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף בהגנת יחיעם (הקרב הראשון), בליווי שיירות ובפעולות אחרות בגליל המערבי. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27/3/1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב 90-ו אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב וחיים ביניהם. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית- הקברות הצבאי בנהריה.


Relatives

Code: RelatioNet YO DV XX IW PO Family Name: Yoffan [ Dvoretzki ] First Name: Zila Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Haim): Causin

Birth Date: XX
Town In Holocaust: Iwje Poland
Profession (Main) In Holocaust: Student
Status (Today): Alive
If Alive - Address Today: Givataim Israel



ניפגשנו (שולה ואני), עם צילה יופון ועם אחותה לובה ובעלה צדוק רם. הפגישה היתה מרגשת, וקיבלנו מחמאות רבות מהן, על הרעיון והביצוע.
שמו המלא של חיים הוא חיים לייב. חיים לייב היה נצר חמישי של הרב חיים לייב טיקוטינסקי


הגאון ר' חיים ליב טיקטינסקי זצ"ל, מירער ראש הישיבה


מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת "מיר".


בנין ישיבת מיר


לאביו של חיים לייב שמואל היו חמישה אחים ואחיות. שתי אחיות סוניה ובתיה נספו בשואה, האח נתן נפטר בארה"ב ןהאחות ליבה נפטרה בדר"אפ. האח הניצול היחידי היה "הדוד לייב" אביהם של הניצולות צילה ולובה.
לאמו אסתר רחל לבית פרסקי היו אח ואחות ושמה בתיה.
בנות הדוד הניצולות הן צילה יופן לבית דבורצקי, גרה בגבעתיים אלמנה. ולובה רם לבית דבורצקי נשואה לצדוק וגרים בחדרה.
בפגישה שנערכה בגבעתיים בביתה של צילה נוכחה גם אחותה לובה והגיס צדוק, ולהלן ספור משפחת דבורצקי מאיווה.
למשפחת דבורצקי המורחבת היה בית מסחר למכונות חקלאיות וחומרי בנין - עסק משפחתי. בחצר היה מחסן גדול ואבא של חיים לייב – שמואל היה "שר- הפנים" ואחיו של שמואל - לייב , היה " שר החוץ". סבתא של חיים לייב ושתי כלותיה נהלו את החנות, ועל כולם מנצח הסבא.
לחיים לייב היה אח צעיר ושמו אשר זליג .
המשפחה המורחבת שמנתה את הסבא והסבתא, הדוד לייב ואשתו ובנותיהם צילה ולובה, האב שמואל ואשתו אסתר רחל ושני בניהם חיים לייב ואחיו אשר זליג גרו כולם בבית אחד גדול ובחדרים נפרדים כמובן, כך שהילדים חיו כמו אחים.
מסיפורי ילדות מספרות בנות הדוד כי חיים לייב היה ילד שנון, לא כל כך שובב, יותר מחושב. היתה לו פזילה קלה והרכיב משקפיים ולכן קראו לו "משקפופר", וכולם אמרו שחיים לייב יהיה עו"ד.
לפני חגיגת הבר מצווה של חיים (1940) נכנסו הרוסים לעיירה והלאימו את כל העסק, וכן חצי מהבית. בחצי הבית שהולאם הכניסו השלטונות את הפוליטרוק עם אשתו ובתו. את הפוליטרוק גייסו למלחמה בפינלנד כך שאשתו נשארה עם בתה בחצי הבית שהולאם.
במשך הזמן ניסו השלטונות להוציא את כל משפחת דבורצקי המורחבת מהבית ואשת הפוליטרוק "נלחמה" להשאירם ואכן הצליחה ונשארו עד פלישת הגרמנים.
בזמן הכיבוש הרוסי הגיע חיים לייב למצוות. החגיגה – אחרי העליה לתורה נערכה בביתם בחדר האוכל ואף אשת הפוליטרוק הוזמנה והביאה לו מתנה. את אמו ברכו "אסתר, דיין זין זול זיין דה בסטר". בתרגום : אסתר שבנך יהיה הטוב ביותר .
עד פלישת הרוסים למדו היהודים בבית הספר של רשת "תרבות" –בעברית. עם פלישת הרוסים השתנתה מתכו נת הלימודים לרוסית ואידיש, וכך המשיך חיים ללמוד בבית הספר.
ביוני 1941 פלשו הגרמנים לרוסיה ובמהירות רבה הגיעו לעיירה איווה, חיים לייב היה כבר בן 14. חלק מהעיירה הוגדר כאזור רק ליהודים , עדיין לא גטו והם נשארו והצטופפו בביתם כאשר הובאו עוד יהודים מכפרי הסביבה לאזור המוגדר.
במאי 1942 חוללו הגרמנים את "האקציה" (הוצאה להורג) של כל מנהיגי ומכובדי היהודים בקהילה, ובתוכם גם אביו שמואל. הובילו אותם למעבה היער בקרבת העיירה ושם כולם הוצאו להורג ביריה.


חיים לייב נשאר יתום מאביו.
מפי בנות הדוד צילה ולובה " נשארנו סבא וסבתא , אבא אמא שלנו, ודודה אסתר ושני בני דודים חיים לייב ואשר אחיו הקטן – התחלנו לחיות בצמצום רב ".
בתשעה באב 1942 נערכה ה"האקציה" השניה. כל היהודים רוכזו בככר העיר. "בהצטלבות עמדו שני גרמנים ופולני עם כלב ענק ושלחו את האנשים שמאלה, ימינה וישר". צילה אשר היתה בת 12 בזמן האקציה ממשיכה ומספרת "כשהגיעו להצטלבות נשלחו סבא וסבתא , אמא של חיים אסתר רחל , חיים ליב ואחיו אשר ישר – ואז...אבינו "סחב" את חיים לייב – והצילו !.
מיד לאחר האקציה גודר אזור בעיירה וכולם רוכזו בגטו. לפנות ערב כשחזרנו ראינו מי נשאר , חיים לייב נשאר לבד מכל משפחתו. כל מי שהלך ישר, הוצעד ליער ונורו כולם לתוך בורות. לקראת ערב חיפשו הגרמנים צעירים שיכסו את הנרצחים , וחיים לייב התנדב למשימה. משחזר בלילה סיפר רק כי המראה היה נורא , נערמו גופות אחת על השניה. חיים יותר לא דיבר על זה.


חיים לייב עבד בתקופה זו בהנהלת חשבונות אצל הגרמנים וכך שהינו בגטו עד תחילת 1943.
קבוצה קטנה קבלה פקודה להגיע לתחנת הרכבת בעיירה והעבירו אותנו לגטו בלידא (עיר המחוז), וחיים לייב אתנו. היתה לנו משפחה בלידא וגרנו איתם בגטו –אנחנו אבא ,אמא ,צילה ולובה וחיים לייב בן דודנו.
מוסיפה צילה ומספרת אבא התחיל לעבוד בבית מלאכה ומצבו הכלכלי היה עוד איכשהו.
תקופה קצרה לאחר שהגענו לגטו לידא אבא החליט שלא נשארים כאן. התחילה להתארגן קבוצה של "ביילסקי" (כוח פרטיזנים יהודים שהבריחו משפחות מהסביבה - ליערות). נשלחו שליחים להוציא משפחות מהגיטאות, וכך הגענו ליער. כאשר הגדוד של ביילסקי היה נצור על ידי הגרמנים נאלצו המשפחות לברוח, לפרוץ את המצור. ואז מספרת לובה בת הדוד " הלכנו בתוך המים , בביצות עד הצוואר על מנת לטשטש את העקבות ומרוב עייפות נרדמנו תוך כדי הליכה". וכך חיו ביער הפרטיזנים ובני משפחותיהם עד השיחרור על ידי הצבא הרוסי.
עם השחרור חזרנו לעיירתו איווה , חיים לייב היה בן 17. חזרנו לבית הספר מספרת לובה נשארו כחמישה ילדים יהודים בבית הספר "תרבות" שהפך לבית ספר רוסי בו למדו בבילורוסית. חיים לייב יצא לעבוד בקואופרטיב כעוזר למנהל חשבונות.
לא היו שום חיי קהילה.
מספרות צילה ולובה – אבא החליט לא נשארים בפולין. באותה תקופה התקבל חוק כי אזרחים פולנים מלפני המלחמה יכולים לחזור לפולין.
"אבא נסע ללידא לבד, כעבר שבוע שלח משאית מלידא וביקש שנקח את המטלטלין ונגיע במשאית אליו ללידא. משם נסענו ללודז. גרנו כשבועים בלודז , אבא החליט לא נשארים כאן והתחלנו לנדוד לצכיה , רומניה , הונגריה עד שהגענו לאיטליה".
באיטליה נשארו כשנה עד מאי 1946, ואז עלו על אונית המעפילים "דב הוז" .
המשפחה הגיעה לבית עולים בקרית שמואל, שהו שם כחודש, ואז עברו לקרית חיים המערבית.
חיים לייב מצא עבודה בבנין, ובערב למד "טפסנות" (פועל בנין מיומן).
בסתיו 1947 הצטרף חיים לייב להגנה ללא ידיעת דודו ובנות דודו. הוא סופח לחטיבת כרמלי בגדוד 21 בחטיבה שישבה בקרית חיים ויצא לקורס "רגמים" באלונים.

הערות:
סיכמנו על פגישה נוספת בה נקבל תמונות, ואולי נצליח לשוחח עם חבר מהיחידה, צילה מנסה לאתר חבר. צילה עצמה הצטרפה לגדוד הזה מאוחר יותר כקצינת מודיעין.






Code: RelatioNet DV LI XX IW PO
Family Name: Dvoretzki First Name: Lieb Middle Name: Middle Name
Father Name: Mier Mother Name: Gute Goote Relationship (to Survivor): Uncle
Birth Date: xx/xx/xx
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead -
Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Qiryat Haiem Israel
Email: aaa@bbbbbb.net





Wednesday, May 25, 2005

IWJE Poland

Maps, Weather, and Airports for Iwye, Belarus

Ivje is a small town in Ivje region on the river Ivjyanka, located 158 kilometers from Grodno and ten kilometres from the railway station at Gauya. Population: 8,600 people in 1995.
Ivye was first mentioned in the Chronicles in the fifteenth century as a Grand Duchal residence. The Grand Duke of the Grand Duchy of Lithuania, Kazimir, gave it to the Governor of Novogrudok, Petr Mantygerdovich, who established a Catholic church in 1495. In the first half of the sixteenth century, it belonged to Duke Zaberezinski. In 1551, Ivye was a mestechko in Oshmyany povet. From 1558 to 1654, Ivye belonged to Kishki. In the second half of the sixteenth century, Ivye was one of the centers of Oriyanstvo district in the Grand Duchy of Lithuania with a school and a book-printing house. The director of the school in 1585-1593 was Y. L. Namyslovski. In 1598, there were two taverns and 129 houses of which nineteen were given to Tatars in the territory outside of Ivje. ..More..
JwishGen Shtetlinks


1938: The Ivye School in 1938



June 22, 41: Jewish youths were mobilized into the Red Army
others attempted to reach the Soviet interior. On July 1, 1941 the city was captured by the Germans and one month later, on the Ninth of Av, approximately 225 members of the Jewish intelligentsia were murdered. More...

41: Nazi Crimes on Trial
Case Nr. 712
Crime Category: Other Mass Extermination Crimes
Accused: Windisch, Leopold Life Sentence
Court:LG Mainz 690717
Country where the crime was committed: GUS
Crime Location: Lida, Iwje, Radun, Tschutschin, Wasiliski, Wilna, Woronowo, Zoludek
Crime Date: 41, 420508-420512, 420301
Victims: Jews, GypsiesNationality: Soviet
Office: Zivilverwaltung Gebietskommissariat Lida
Subject of the proceeding: Participation in the mass shooting of Jews in 5 operations. Initiating the arrest and shooting of a group of 86 gypsies, of Jews, who had fled from the Wilna ghetto to Lida as well as of the members of the Jewish council of Lida. Single handed shooting of Jews in 3 instances
Published in Justiz und NS-Verbrechen Vol. XXXII

May 8, 1942: 2,500 Jews were deported from Iwje. 2,500 sent to Sobibror from Ryki


May 42:
We Covered the Pits of Our Martyrs
by Elimelekh (Mishe) Melamed / Tel Aviv
In the afternoon hours of the twelfth of May 1942, after the horrible slaughter, we, the 1,200 men and women left alive, were taken back to the market square near the shops, and there Vindish, the department head from the Lide commissariat, gave his well-known speech: "You are alive temporarily. Your fate is dependent on the success of the German Army at the front. You wanted the war, you have it!"
More...

December 31st, 1942: The Ivye Partisan Group in the Morin Forest and its Fate
by Meyshe Kaganovitsh / Tel Aviv
The Bunker in the Morin Forest
On December 31st, 1942, out of a clear blue sky, the Ivye ghetto was surrounded by the gendarmes, police and people from "Todt" (German construction organization for military projects), who had come to take workers for the peat-fields in Biala Bolota (near Borisov, White Russia). A great panic broke out and many from the ghetto and from the work-places outside the ghetto fled into the near-by forests and settlements.
More...